מה נדרש מהמדינה לעשות טרם ההפקעה

על פי פקודת הקרקעות כל שעל שר האוצר לעשות הוא להכריז כי הקרקע דרושה לו לצורך ציבורי זה או אחר, הוא אינו נדרש להכין תוכנית, ויכול להפקיע אותה על דעתו לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת.

להלן לשון החוק של פקודת הקרקעות: (סעיפים 3 ו-4)

סמכויות שר האוצר (תיקון מס’ 3) תש”ע-2010

אם נוכח שר האוצר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, כי דרוש או נחוץ הדבר לכל צורך ציבורי רשאי הוא –
(א) לרכוש את בעלותה של כל קרקע;
(ב) לרכוש את החזקה או את השימוש בכל קרקע לתקופה מסויימת;
(ג) לרכוש כל זכות שימוש בכל קרקע או כל זכות אחרת בה או עליה;
(ד) להטיל כל זכות שימוש על כל קרקע או כל הגבלה אחרת על השימוש בכל זכות הקשורה בבעלות על אותה קרקע, בשלמו אותם פיצויים או אותה תמורה כפי שיוסכם עליהם או כפי שיוחלט עפ”י הוראות הפקודה הזאת.

חקירה מוקדמת פק’ 34 לש’ 1946

(1) כל אימת שדרושה קרקע בכל מקום שהוא לכל צורך ציבורי מותר לשר האוצר ולפקידיו ולפועליו ולכל בני האדם המורשים ע”י שר האוצר לשם זה לעשות את הדברים דלקמן כולם או מקצתם: –
(א) לעלות עליה ולערוך מדידות מכל קרקע במקום זה;
(ב) לחפור בשכבות שמתחת לקרקע או לערוך בהן קדיחות;
(ג) לעשות את כל הפעולות האחרות שתהיינה דרושות כדי לברר אם הקרקע מתאימה למטרה זו וכן לברר את שווי הקרקע וכל הבנינים, העצים והיבול שעליה;
(ד) לפנות את הקרקע העומדת לרכישה ולפרט ולסמן את גבולות הקרקע הזאת והעבודה שעומדים לעשות עליה, אם יש עבודה כזאת;
בתנאי כי שום אדם לא ייכנס לכל בנין או כל חצר גדורה או גן המחובר לבית (אלא בהסכמתו של המחזיק בהם) בלי לתת תחילה הודעה של לפחות שבעה ימים מראש על רצונו לעשות כן.

לעומת זאת הפקעה שנעשית מחוק התכנון והבניה מצריכה תוכנית תב”ע (בניין עיר) מסודרת שבה הגוש והחלקה המיועדים להפקעה מסומנים בתשריט וקיימת תוכנית המסבירה בדיוק כיצד הקרקע תשמש לצרכי הציבור.

רק כאשר התוכנית הזאת מאושרת יכולה הרשות המקומית להתחיל את תהליך ההפקעה. בעת פרסום דבר ההפקעה תפרסם הוועדה המקומית את מספר התוכנית עליה מבוססת ההפקעה.

בעבר לא נדרשו המועצות המקומיות לפעול על פי תוכנית מוסדרת וההפקעות היו ללא סיבה מוצדקת, כיום ההפקעות מבוצעות רק אחרי מחשבה ותוכנית פעולה מוסדרת מצד המועצות המקומיות.