פיצויים כתוצאה מהפקעה

פיצויים בהתאם לחוק התכנון והבניה (וועדה מקומית)

תהליך תביעת הפיצויים עקב הפקעה:

כל מי שנפגע מעצם ההפקעה והיה בעל זכות במקרקעין רשאי לתבוע פיצויים מהוועדה המקומית, את התביעה יש להגיש למשרדי הוועדה המקומית עד שלוש שנים מיום תוכנית ההפקעה. (ובמקרים מיוחדים ניתן להאריך את הזמן הזה).

הוועדה המקומית תעדכן את כל מי שעלול לשלם בעקבות התביעה, הוועדה המקומית בשלב זה יכולה לשלם פיצויים בהתאם לדרישת התביעה, לשלם חלק מהסכום או לא לשלם בכלל וכל זאת תוך 90 יום.

תוך 45 יום מיום תשובתה של הוועדה המקומית רשאי התובע להפנות את תביעתו – במידה והחליט כך לוועדת הערר ופיצויים.

יושב ראש וועדת הערר והפיצויים ימנה תוך 15 יום שמאי מכריע לטיפול והכרעת סוגית הפיצויים.

השמאי מכריע יקיים דיונים בין הצדדים יבקש מסמכים ככל שחסרים לו, לאחר שכל תגובות הצדדים הוגשו לפניו ועד 60 יום מיום הדיון האחרון יפסוק את דברו.

על החלטתו ותוך 45 יום, יכולים כל אחד מהצדדים לערער (ולשלם אגרת ערעור כחוק) בפני וועדת הערר לפיצויים והטל השבחה.

הוועדה יכולה לקבל את הערעור או לדחות אותו ואף לחייב את המשיב בגובה האגרה במידה ותמצא לנכון.

במידה והוועדה מתלבטת בעניין וחושבת שצריכה להעשות בדיקה נוספת, יכולה הוועדה למנות שמאי מייעץ מתוך רשימת השמאים המכריעים, השמאי המייעץ יגיש את חוות דעתו לוועדה, בנוסף, לצדדים גם תינתן הזדמנות להשמיע את דבריהם בפני הוועדה, לבסוף והוועדה תפסוק בעניין.

גם על החלטה זו ניתן לערער לבית דין לעניינים מנהלתיים.

להלן לשון החוק מתוך חוק תכנון ובניה סעיפים 197-198

פרק ט’: פיצויים

תביעת פיצויים (תיקון מס’ 20) תשמ”ג-1982 (תיקון מס’ 103 הוראת שעה), תשע”ה-2015

197. (א)  נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור בסעיף 200.

(תיקון מס’ 43) תשנ”ה-1995

          (ב)  התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר האוצר רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה.

התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי (תיקון מס’ 115) תשע”ז-2017

197א. (א) (1)   מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי סעיף 197, בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה;

(2)   מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט”ו בכסלו התשע”ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע).

          (ב)  הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת.

          (ג)   שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות.

תביעה לפיצויים (תיקון מס’ 43)  תשנ”ה-1995 (תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008 (תיקון מס’ 103 הוראת שעה), תשע”ה-2015

198. [11] (א)       הוגשה תביעה לפי סעיף 197, תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה (בפרק זה – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.

          (ב)  הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים.

(תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

          (ג)   הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה.

(תיקון מס’ 76) תשס”ו-2006 (תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

          (ד)  החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות סעיף 200, רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

          (ה)  (1)   בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(2)   יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה;

(3)   השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים;

(4)   (א)   על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(ב)   פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו בחוק התכנון והבניה (תיקון מס’ 84 והוראת שעה), התשס”ח-2008.

(תיקון מס’ 65) תשס”ג-2002 (תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 76) תשס”ו-2006

          (ה1) (1)   המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן:

(א)   כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים;

(ב)   כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים;

שר האוצר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה;

(תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 76) תשס”ו-2006

(2)   ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה;

(תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005

(3)   הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 76) תשס”ו-2006

(4)   החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים;

(תיקון מס’ 70) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 76) תשס”ו-2006

(5)   בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן.

(תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

          (ו)   (1)   דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו;

(2)   היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה – שמאי מייעץ);

(3)   מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת;

(4)   הוראות לפי פרק ט’1 יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו.

(תיקון מס’ 84) תשס”ח-2008

          (ז)   על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים.