תקופת ההתיישנות

סעיף 14 ד בחוק הקרקעות מגדיר זמן של 25 שנה מזמן ההפקעה בפועל (סעיף 7 לפקודת הקרקעות) שבהם יכול לתבוע בעל הקרקע המופקעת את המדינה ולבקש לבטל את ההפקעה (מסיבות מוצדקות כגון אי שימוש בקרקע, אי עמידה בזמני הפרסום וכו) אולם במקרה וחלפו 25 שנה החוק קובע שהמדינה יכולה לעשות בקרקע כרצונה ולמעשה בעל הקרקע איבד את זכותו לתבוע, אולם אם הוא מימש את התביעה במסגרת הזמן מרגע הגשת התביעה הזמן למעשה “נעצר” ואין משמעות לתהליך הבירוקרטי, ולא משנה כמה זמן הוא יקח, לכן מאוד חשוב לא לחכות אחרת בעל הקרקע יאבד את זכותו החוקית לתפוס חזקה בחזרה על אדמתו.

מצורף סעיף 14 ד לשון החוק:

שימוש בקרקע שנרכשה לכל מטרה (תיקון מס’ 3)  תש”ע-2010

14ד.   (א)  בסעיף זה, “מטרת הרכישה המקורית” ו”מטרת הרכישה החדשה” – כמשמעותן בסעיף 14א.

           (ב)  חלפו 25 שנים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף 7 (בסעיף זה – התקופה הקובעת), ושר האוצר לא חזר בו מרכישת הקרקע לפי סעיף 14 ולא פעל לפי הוראות סעיף 14ב, רשאי הוא להשתמש בקרקע שלגביה פורסמה ההודעה לכל מטרה שהיא, לרבות העברת הבעלות בה לאחר, בכפוף להוראות כל דין, בלא תשלום פיצוי נוסף בשל כך, בין אם מומשה מטרת הרכישה ובין אם לאו, ולא יחולו לגבי אותה קרקע הוראות סעיפים 14 עד 14ב.

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), שונתה מטרת הרכישה בקרקע לפי הוראות סעיף 14א, תהיה התקופה הקובעת לעניין מטרת הרכישה החדשה, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לא היתה התחלת ביצוע של מטרת הרכישה החדשה בתוך תקופת התחלת הביצוע שנקבעה לגביה – התקופה הארוכה מבין אלה:

(א)   תקופת התחלת הביצוע שנקבעה לגבי מטרת הרכישה החדשה, בתוספת שנה אחת;

(ב)   התקופה הקובעת החלה לגבי מטרת הרכישה המקורית;

(2)   היתה התחלת ביצוע של מטרת הרכישה החדשה בתוך תקופת התחלת הביצוע שנקבעה לגביה – 25 שנים ממועד פרסום ההודעה על מטרת הרכישה החדשה לפי סעיף 14א (בפסקה זו – מועד פרסום המטרה החדשה), בניכוי התקופה הקצרה מבין אלה:

(א)   תקופת התחלת הביצוע שנקבעה לגבי מטרת הרכישה המקורית;

(ב)   תקופת שתחילתה במועד פרסום ההודעה לפי סעיף 7 וסיומה במועד פרסום המטרה החדשה